שכר טרחה של עורכי דין יכול להיקבע בדרכים שונות, כאשר אחת השיטות הנפוצות היא גביית אחוז מסוים מהסכום שנפסק או הושג בתביעה. שיטה זו מכונה "שכר טרחה מותנה בתוצאה" או "שכר טרחה באחוזים".
מתי נהוג לגבות שכר טרחה באחוזים?
שיטה זו נפוצה בעיקר בתביעות נזיקין, רשלנות רפואית, תביעות ביטוח ותביעות אזרחיות אחרות, שבהן הסכום הנתבע משמעותי. במקרים אלו, עורך הדין והלקוח מסכימים מראש על אחוז מסוים מהפיצוי שיתקבל, אשר ישולם לעורך הדין כתמורה על שירותיו.
יתרונות השיטה:
- הפחתת סיכון ללקוח: הלקוח אינו נדרש לשלם שכר טרחה מראש, אלא רק אם התביעה מצליחה.
- מוטיבציה לעורך הדין: עורך הדין מתוגמל בהתאם להצלחתו, מה שמגביר את המוטיבציה להשיג את התוצאה הטובה ביותר.
חסרונות השיטה:
- שכר טרחה גבוה: במקרים של פיצויים גבוהים, האחוז שנקבע עשוי להוביל לשכר טרחה משמעותי.
- היעדר ודאות: הלקוח אינו יודע מראש מה יהיה הסכום המדויק שישלם לעורך הדין.
מהם האחוזים המקובלים?
האחוזים משתנים בהתאם לסוג התביעה, מורכבותה והסיכון הכרוך בה. לדוגמה, בתביעות נזיקין, האחוזים נעים בין 15% ל-25% מהפיצוי שהושג. בתביעות רשלנות רפואית, האחוזים עשויים להיות גבוהים יותר, בשל המורכבות והסיכון הגבוה יותר.
היבטים משפטיים:
חשוב לדעת כי בישראל, שכר טרחה מותנה בתוצאה מותר בתביעות אזרחיות, אך אסור בתיקים פליליים. בנוסף, ישנם מקרים שבהם החוק או כללי לשכת עורכי הדין קובעים תעריפים מקסימליים לשכר טרחה, כמו בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
בחירת שיטת שכר הטרחה המתאימה תלויה באופי התביעה, יכולותיו הכלכליות של הלקוח והסיכון הכרוך בתיק. מומלץ לדון עם עורך הדין על האפשרויות השונות ולהגיע להסכם ברור ומפורט, שיכלול את כל התנאים וההבנות בין הצדדים.